הספר "עד שהמוות"
עד שהמוות
"רק אדם חכם ורגיש כמו מוניטור, ואוהב ללא גבול, יכול לכתוב מכתבי אהבה כאלה... יש בכתיבה זו של עדי ליליאור נשמה יתרה וכישרון להתיך את החוויה למילים, משפטים ותמונות החורגים מן הדף, ומקבלים חיים משלהם."
ד"ר עפרה איילון
פסיכולוגית
"המכתבים של עדי לאיל נכתבו כצורך אישי לתת ביטוי לכאב שלה. הם לא נכתבו בדיעבד, ולא במטרה לפרסמם, ובמובן זה הם מהווים מסמך אותנטי שאינני מכיר כמוהו לתהליך האֶבֵל ועיבודו... בארץ מוכת יגונות כשלנו, יש חשיבות לפרסום כתב היד של עדי. רבים יוכלו להזדהות עם חומר זה, למצוא בו את עצמם, לחוות דרכו תחושות של שותפות גורל, ואולי גם לשאוב ממנו כוחות ועידוד."
ד"ר יואב יגאל
פסיכולוג
"שום דבר לא יפריד בינינו, אפילו לא הפתאומיות" – כך הבטיח איל ליליאור במכתב שכתב פעם לאשתו, עדי. אבל בצהרי יום שישי, 5.11.99 ,הופרה ההבטחה. במהלך טיול בוואדי ראם שבירדן דרך איל על אבן בוגדנית בראש צוק וצנח מטה אל מותו. המוות הפתאומי חולל הרס מוחלט בחייה של עדי, כמין שבר גיאולוגי כביר המוחק את כל הקיים והידוע, אך חושף תחתיהם שכבות ואמיתות נסתרות. מתוך ההריסות, עם שני ילדים קטנים ועוד אחד בדרך, יצאה עדי למסע מייסר אל עצמה, מישירה מבט אל אובדנה ואל מה שנותר מחייה הקודמים. על ממצאיה דיווחה באומץ נדיר, נטול בושה ורחמים עצמיים, באוסף של רשימות ומכתבים המופנים לבעלה המת.
"עד שהמוות", ספר המכנס את רשימותיה, הוא תיעוד יוצא דופן, בזמן אמת, של התמודדות עם אבל בל יתואר, ניסיון לאחות רקמת חיים שסועה וגילוי עצמי של אישה צעירה שמצאה את עצמה על סף התהום – והעזה להביט מטה. מעבר לכל אלה, זהו סיפור על אהבה ענקית, לא מצויה, שרק המוות יכול לה.
18 שנה אחרי שיצא לראשונה, יוצא הספר שוב במהדורה חדשה, הכוללת התבוננות מעודכנת של עדי בחייה שנים רבות אחרי האסון.
תגובות קוראים
"בשלב מסוים היה נדמה לי שאני מדברת לעצמי בקול רם, כי כתבת בדיוק דברים שאני מרגישה"
"דרך הספר התחברתי למשפט 'לרדת במדרגות השכול ולעלות במדרגות הנחמה'"